סיכום: היחלשות הדולר מול השקל שוחקת את תשואות המשקיעים הישראלים בוול סטריט. בשיחה עם זיב חק שוריין, מייסד CycleTrading, נבחן לאן פני הדולר, איך אפשר לשפר את התשואה על השקעה ב-S&P 500, ומדוע הפיזור בין השוק הישראלי לאמריקאי חשוב מתמיד.
הדולר מול השקל – המגמה ברורה: כלפי מטה
שערי החליפין נעים בדפוסים מחזוריים שניתן לזהות מראש. מבט על הגרף מ-2015 ועד היום חושף תנועות מחזוריות ברורות – כל תנועה בגודל דומה לקודמתה, על פי יחסי פיבונאצ'י שעובדים "בצורת פלא" בשוק ההון.
הרמה האחרונה שהייתה אמורה לעצור את הירידה – 3.05 שקלים לדולר – נשברה כלפי מטה. כעת, אין רמת תמיכה היסטורית שמיוצגת על ידי קונים – אנחנו בשפל של כל הזמנים. נקודת המבחן הנוכחית נמצאת באזור 2.97 שקלים, וירידה מתחתיה פותחת דרך לאזור 2.78 שקלים.
בניתוח טכני, הולכים עם המגמה השולטת – וכרגע המגמה היא ירידה. אין הצדקה טכנית לקנות דולר כהשקעה, גם אם תמיד תיתכן עלייה זמנית.
ההשפעה על משקיעים ישראליים
הבעיה של המשקיע הישראלי ברורה: גם אם מדד ה-S&P 500 עולה, היחלשות הדולר מקזזת כמעט את כל הרווח כשמחזירים את הכסף לשקלים. זו לא רק בעיה מקומית – הדולר נחלש מול כל סל המטבעות העולמי – אלא שהשקל דווקא חזק במיוחד: הוא בין שלושת המטבעות החזקים ביותר בעולם בשנה האחרונה.
הפתרון המלא לבעיית המטבע הוא שימוש בקרנות עם חשיפה מגודרת מט"ח (שקל-דולר), כלומר קרנות מקומיות שנותנות חשיפה לנכסים אמריקאיים ללא הסיכון המטבעי. אך אם הכסף כבר נמצא בחו"ל, יש דרך אחרת לשפר את התוצאה.
קרן מומנטום על S&P 500 – תשואה עודפת ללא סיכון נוסף
אחת הדרכים המעניינות ביותר לשפר תשואות היא באמצעות קרן סל שעוקבת אחרי 100 מניות המומנטום החזקות ביותר ב-S&P 500. הקרן פועלת לפי מספר קריטריונים:
היא בוחנת את 12 החודשים האחרונים (תוך התעלמות מהחודש האחרון), בודקת לא רק מי עלתה הכי הרבה אלא גם את התנודתיות של כל מניה, ומשקללת על פי שווי שוק צף. המניות מתחלפות אחת לחצי שנה.
התוצאות מדברות בעד עצמן: בעוד SPY (קרן ה-S&P הגדולה) עשתה 300% בעשור האחרון, קרן המומנטום עשתה 470% – תשואה עודפת של כ-150% באותו פרק זמן. והנה העניין: הסיכונים כמעט זהים. ירידה של 20% ב-S&P התבטאה ב-24% בקרן, בקורונה שתיהן ירדו 33%. זאת אומרת: יותר תשואה, אותו סיכון.
מטבעות – לא חד כיווני
חשוב לזכור שצמד מטבעות הוא לא מניה: כשמטבע אחד חלש, הצד השני מרוויח. היחלשות הדולר מחזקת את השקל, מה שטוב לצרכנים ישראלים בחו"ל אך פוגע ביצואנים. לכן, מגמת ההיחלשות לא יכולה להימשך לנצח – תמיד יש משיכת חבל בין שתי הכלכלות.
עם זאת, כל עוד המגמה הטכנית יורדת, אין לנו אינדיקציה לשינוי כיוון. גם אם הדולר יעלה באיזשהו שלב, שבירת 2.97 כלפי מטה עשויה להוביל קודם לכן לרמות נמוכות יותר.
הפיזור כאסטרטגיה – ישראל וארה"ב
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אי-הוודאות המטבעית היא לפזר בין שני השווקים. מצד אחד, הבורסה הישראלית מספקת תשואות חזקות ללא חשיפה מטבעית. מצד שני, השוק האמריקאי מציע מגוון רחב של נכסים והזדמנויות.
הפתרון האידיאלי: השקעה בישראל כשהדולר נחלש, שימוש בקרנות מגודרות מט"ח לחשיפה אמריקאית, ופיזור שמונע תלות בשוק אחד. גם הבורסה הישראלית לא תעלה לנצח – "מניה או מדד לא יכולים להימתח כמו קפיץ כלפי מעלה מבלי שיש מימושים" – ולכן חשוב להיות גם פה וגם שם.
שאלות נפוצות
כמה מההשקעה שלי ב-S&P נפגעת מהדולר?
אם הדולר נחלש ב-10% מול השקל, גם אם ה-S&P עלה ב-10%, התשואה שלכם בשקלים קרובה לאפס. בשנה האחרונה, היחלשות הדולר קיזזה כמעט את כל הרווח של ה-S&P 500 עבור משקיעים ישראלים שלא גידרו את החשיפה המטבעית.
מה זו קרן מומנטום ואיך היא עובדת?
קרן מומנטום בוחרת מניות על בסיס ביצועים – היא מזהה את המניות עם המומנטום החזק ביותר ומשקיעה בהן. הרעיון מבוסס על כך שמניות שעלו חזק נוטות להמשיך לעלות. הקרן מתעדכנת מדי חצי שנה, ומשקללת גם תנודתיות כדי לנקות סיכונים.
האם כדאי לגדר את החשיפה המטבעית?
גידור מט"ח מגן מירידת הדולר, אך גם מונע רווח אם הדולר יעלה. ההחלטה תלויה בטווח ההשקעה: לטווח קצר-בינוני כשהמגמה יורדת – גידור הגיוני. לטווח ארוך מאוד – הדולר עשוי להתאושש, והגידור פחות חיוני.
לאן הדולר יכול להגיע?
על פי הרחבות פיבונאצ'י, אזור היעד הוא סביב 2.78 שקלים לדולר – אם נשבר את אזור 2.92. אין ערובה שנגיע לשם או נעצור שם, אך זו הערכה טכנית מבוססת. מעל 3.06 שקלים – מתחילים לראות סימני שינוי מגמה.
כל החלטת השקעה היא באחריות הקורא בלבד.
המאמר עובד ונערך בעזרת בינה מלאכותית על בסיס סקירות הווידאו של זיו חקשוריאן (25 שנות ניסיון בשוק ההון).
